#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין שדה שקצרוה גויים, ליסטים, נמלים, שברתה הרוח או בהמה?<br>2. באיזה גויים מדובר?<br>3. מה הדין קצר חצייה וחצי השני קצר אחד מכל הנ""ל?"	"1. פטור מפאה.<br>2. דוקא גויים סתם, אבל אם הם פועלים שלו - חייב. וראיה מזה שאין סוכרים פועלים גויים שאינם בקיאין בלקט, משמע שחיוב פאה יש רק יש בעיה שהגוים לא בקיאים.<br>3. פטור מפאה, למתניתא - כשקצרו ליסטים לאבדם שלולי זה יש ע""ז שם קצירה כ""ע חייב החלק שקצר הוא בפאה, לרבי הושעיא בר שימי - אפילו שלא לאבד, שדין פאה במחובר לקרקע, וכשקצר חל החיוב על החצי השני, שקרקע אינה נגזלת, וכשקצרו הליסטים בגניבה נפטר מהפאה.<br>והטעם בעיקר הדין שפטור, שאין מפרישים מ""קציר"" על קמה, ע""כ כל חיטה שקוצר אין בזה חלק פאה רק בנשאר, ובנשאר קצרו הגויים וע""כ פטור. ויתכן אופנים שחייב בקציר - באופן שגמר לקצור שחוזר החיוב לעומרים, ויתכן גם שחייב מקציר על קמה - באפן שלא נשאר שעור בקמה, וכן כשייחד חלק בשדה לפאה וקצר מאותה חלק."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/ואלו מפסיקין/דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה הדין קצר חצי שדה ומכר חצי שדה?<br>2. אם המוכר עני, האם יכול לזכור בפאה [כשמכ גם החצי שקצר] מה הספק?<br>3. מה הדין שיכה הלוקח [כשקנה רק חצי] בחלק שמפריש על המוכר?	"1. משנה - המוכר צריך להפריש על כל השדה, גם על החצי שקצר המוכר, כנ""ל שהחיוב חל על החצי השני ובו גמר החיוב על כל השדה.<br>2. הספק ע""פ המשנה לקמן שהמוכר מותר לזכות בלקט שכחה פאה, אבל שם מכר לגמרי ולא נשאר כלום, כאן יש למוכר חצי השדה, והפאה פוטר גם חלקו.<br>רצו לפשוט מהמשנה - שארי שיש לו חלק שליש או רבע במחובר אסור לקחת לקט שחכה פאה, משא""כ כשיש לו חלק רק בתלוש, וכאן כשמכר כבר לא היה לו חלק לא במחובר ולא בתלוש, וע""כ מותר לזכות בפאה.<br>ודחו - ששם לא היה לאריס קשר עם המחובר, משא""כ כאן החוב חל כשהוא קצר.<br>3. תלוי במחלוקת רבי ורבי יהודה נשיאה בסוף פרק א'."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/ואלו מפסיקין/דף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין קצר חציה והקדיש חציה?<br>2. קציר שהעלה מחו""ל [ששם פטור מפאה] שב לארץ, האם חייבת בפאה?<br>3. מה הדין כשקצר הגזבר חצי מהחצי של הקדש?"	"1. הפודה מיד גזבר נותן פאה לכל השדה.<br>2. הספק - כמו הקדש פטור ואעפ""כ מבואר שהפודה מיד גזבר מפריש על הכל, ה""ה תבואה שבאה לארץ, ופשטו מברייתא שמבואר שגם בארץ פטור, ככתוב ""קציר ארצכם"" שכתוב פעמים, ללמד שגם בארץ פטור. [או משום כפל הלשון].<br>3. צריך להפריש ג' חלקים, אבל חלק אחד שקצר הגזבר - פטור מפאה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/ואלו מפסיקין/דף כד		
